המרכז לשינויי חיי באמצעות תת המודע
חדשות ועדכונים
לחצו כאן לקבלת המדריך
"כיצד לחיות חיים מלאים"

מחלות ותת מודע

 

 

 

הגוף אומר הכל

 

הגוף אומר הכול הוא מסגיר את המחשבות שאדם חושב על עצמו, איך הוא חווה את עצמו בעולם, ואת האופן בו הוא תופס את זולתו, הגוף מהווה מראה של תת המודע וחושף בפנינו את כל המידע על תת המודע.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מחלות בגרון


רבים סובלים מהקושי לבטא את עצמם ולהביע באופן ברור את אשר הם חושבים מרגישים ומאמינים, אנשים אלה סובלים מהתניה של אני=ביטול ולעיתים רבות סובלים מבעיות גרון כגון דלקת מקומית או התקררות זמנית, דלקת כרונית, או במקרים חריגים מבעיות בבלוטת התריס או מסרטן בגרון, יש בתוכם קול שרוצה להביע את עצמו אך קול אחר דואג להשתיק אותם ואת הרצונות הפנימיים שלהם. כאשר החלפנו את ההתניה מאני=ביטול לאני=ביטוי אזור הגרון השתחרר האדם מביע את עצמו ונרפא ממחלות אלו

 

 

 

 

 

 

מלידה ועד גיל 10

 

מהלידה ועד גיל עשר תת המודע ממשיך לקלוט את רישומיו דרך ההורים ודרך חוויית
החיים ומשפיע על הגוף, התפתחותו ומבנהו. בשלב זה האמונות נצרבות לפי האופן בו
מתייחסים ההורים לעצמם, אחד כלפי השני, כך חווה הילד את העולם. בגיל עשר נסגר
הבסיס הראשוני.

 

 

 

 

 

תת המודע

 

תת המודע, האמונות וההתניות נמצאים בכל תא ותא בגוף,

ויש להם את השפה והצרכים שלהם,

שבאים לידי ביטוי בקליטת ופליטת אנרגיה ובשידור תדר אלקטרומגנטי.

הגוףמשדר את סיפורו

גם אם אינו משתמש במילים ברובד ההכרתי של המודע.

 

 

 

 

 

 

 

הקשר בין מימוש הפוטנציאל למבנה הגוף


נולדנו עם פוטנציאל מסוים ולתוך מציאות מסוימת. אם אנו לא מממשים את הפוטנציאל,
כתוצאה מחסימה, נראה בגוף ביטוי פיזי של התסכול שלנו.

הגוף שלנו גם מבטא את
המקומות בהם קיימת התנגדות ללכת בעקבות הלב והנפש.

 

 

 

 

 

 

 

האנרגיה הנשית

 

האנרגיה הנשית באה לידי ביטוי בהתאם לדרך שבה האם התייחסה לעצמה
ואל העולם. אנו מפעילים את האנרגיה הנשית הקשורה ליצירה ולחמלה כפי שראינו את אימנו מתנהלת.
כתוצאה מכך תבוא האנרגיה הנשית לידי ביטוי במערכת היחסים עם האדמה, עם היכולת ליצור, להכיל, לקבל, להיות פאסיביים ולאפשר ליקום להוביל אותנו.
לעיתים צורך עז בשליטה מגיע מתוך חסימה של האנרגיה הנשית. אם האם התנהלה תוך חרדה וחסימת האנרגיה הנשית, ייווצר צורך לשלוט ולא ליישם את האנרגיה הפאסיבית ובכך לא לאפשר ולהכיל. אנרגיה נשית ו/או חסימה של אנרגיה נשית יכולה להתבטא או להיחסם הן אצל אישה והן אצל גבר.
האנרגיה הנשית מופעלת על-ידי הצד הימני של המוח ונמצאת באזור הבטן. את האנרגיה הנשית חשים בשעות הערב. חלק יחוו קושי, עצבות או ריקנות בשעות אלו. אנשים
המחוברים לאנרגיה זו יהיו אנשי לילה.
 
 
 
האנרגיה הזכרית
 
האנרגיה הזכרית - תחושת הזכות והיכולת להיות חלק מהעולם ומהיקום, לבקש ולדרוש בשביל עצמנו, להתקיים, לעשות.
זה מתבטא דרך ההתבוננות שלנו באב, כמה סמך על היקום, כמה איפשר לעצמו להביא את עצמו. דרך ההסתכלות וההתייחסות שלו לעצמו ולעולם אנו מפתחים את התפיסה שלנו את עצמנו במרחב וביקום, את היכולת לאפשר, לבקש, ליצור בשביל עצמנו. להאמין ביקום שיתמוך ויהיה שם בהתאם לאותן אמונות.
היבטים אלו מושפעים גם מתפיסות שבאו מחיים קודמים.
אנרגיה זו נמצאת באזור הכתפיים, הצוואר, הראש ובצד שמאל של המוח.
האנרגיה הזכרית היא השמש, אנשים המחוברים לאנרגיה זו יהיו אנשי יום.
 
 
 
 
הקשר בין אסטמה למחיק ו/או ביטול עצמי
 
אנשים שסובלים מביטול או מחיקה יסבלו מאסטמה ומבעיות נשימה.
אני=מחיקה- יביא אסטמה קשה. מתוך מקום של ביטול, אדם לוקח אוויר ומוציא אותו מיד ולא מאפשר לעצמו להיות קיים. במצב מחיקה, לאדם קשה לקחת ולהוציא אוויר. מהמקום הזה מגיע מקום האסטמה. אנשים אלו לא יכולים לקחת אוויר כלל. הם מוחקים את עצמם עוד לפני שהם קיימים. לא שואפים כמו שצריך את האוויר לגוף, ואינם נושפים אותו החוצה.
אני=ביטול- הנשימה הינה אמירה קיומית של מי אני, מה אני מאפשר לעצמי לקחת מהסביבה, מה אני מוציא, ומשמעה היא שאני קיים.
כאשר קיים ביטול פנימי ישנה בעיה שקליטת והוצאת האוויר.
זה יכול לבוא לידי ביטוי בקליטת אוויר דרך האף והוצאה מהירה של האוויר דרך הפה. נשימת נשימות קלות ושטחיות במקום נשימות עמוקות וממלאות.
אנשים שנושמים נשימות לא עמוקות, לא מכניסים אוויר לאזור הבטן והאגן, ומבטלים חלק מעצמם כיוון שאזורים עמוקים יותר שלהם אינם מתבטאים. כשלא נושמים לאזור הבטן קיים ביטול של הילד הפנימי. הם מבטלים את אזור האיד שהוא החלק הבסיסי באני שלהם. תופעה זו קיימת בעיקר אצל אנשים שחונכו לרצות, או לא להיות קשובים לצרכים של עצמם ולבטל אותם. אנשים אלו לא יבטאו את האיד ואת האנרגיה הנשית שלהם.
בנוסף, חוסר היכולת לנשום נשימות עמוקות פוגעת גם ביכולת ליצור דברים כוון שהצ'קרה הראשונה נמצאת באזור זה ושם מתממשת היכולת להביא דברים לידי לביטוי.
 
 
 
 
הקשר בין קשיי נשימה לפגיעות רגשיות
 
לנשימה יש גם את אפקט גבולות החוץ והפנים.
לקיחת אוויר מהסביבה והוצאת אוויר לסביבה.
אנשים שלוקחים מינימום אוויר לא רוצים לערבב בין חוץ לפנים ולא רוצים שיגעו בהם.
אלו אנשים שנפגעו רגשית בילדותם מהקשר שלהם לסביבה.
הם לא לוקחים אוויר כדי לא להרגיש (להרגיש זה להיפגע).
במקרים אלו יכולה להתקיים המשוואה של: רגש = סכנה וחיים = סכנה.
כשהדרגה הכי גבוהה של רגש = סכנה היא חיים = סכנה.
 
 
 
 
 
 
דלקות בסינוסים
 
דלקת בסינוסים- קשורה לעצב עמוק מודחק, ולדמעות חנוקות וחוסר יכולת הבעה של הרגש ושל הכאב.
תופעות אלו מאפיינות מאוד את החסימות בתת המודע:
רגש = סכנה - התניה זו הינה תולדה של התחושות הלא נעימות שרגשות מעוררים בהם. כדי לא להיות במצב של חולשה וחוסר אונים הרגש יורגש כסכנה. כתוצאה מכך הגוף ידאג לתת הוראות של מצב סכנה כמו: התנתקות, הסתגרות, ואפילו התנפחות הגוף, פריחה בעור, מיגרנות ,כאבי ראש וכדומה.

וחיים= סכנה - הכול מסוכן”, “החיים זה דבר מסוכן”, “בכל מקום נמצאת סכנה”. אנשים עם ההתניה של “חיים=סכנה” חוששים מאוד מהחיים, עד כדי פוביות, חרדות ואף הזיות במקרים קיצוניים
 
 
 
 
כאבים בגב התחתון
כאבים ולחץ בגב התחתון יכולים להיגרם כתוצאה ממחסור וקושי באזור האיד האחראי על הצרכים הבסיסיים, צרכי ההישרדות והמקום מול העולם. אזור זה קשור גם לביטחון, לתמיכה עצמית, ואחריות על פרנסה. מחשבות כמו: "לא תומכים בי", "מניחים לי ליפול", לחץ כלכלי, ותחושת קריסה מתקרבת, יכולות ליצור כאבים באזור זה של עמוד השדרה. הגב התחתון יכול לבטא את כל המשקל והאחריות של היותנו בני אדם. אם אין בנמצא תחושה של תמיכה, יכולה להיווצר פגיעה בגב.
אלו איברים הקשורים לצרכים הבסיסיים: הכליות, דרכי השתן והבלוטות העל- כליתיות.

התניות חוסמות מהתת מודע שמשפיעות על איזור זה:
חיים = מאבק - הכול קשה בחיים האלה, פרנסה? מסע הישרדות.
שמירה על משקל? מאבק לחיים ולמוות. שמירה על זוגיות? מלחמת עולם! אנשים עם התנית “חיים=מאבק” חווים קשיים של מאבק בכל צעד בחייהם. הכול קשה, הכול דורש מאבק. קשה להשיג מה שרוצים, שום דבר לא בא בקלות, החיים קשים!

וחיים= סכנה - הכול מסוכן”, “החיים זה דבר מסוכן”, “בכל מקום נמצאת סכנה”. אנשים עם ההתניה של “חיים=סכנה” חוששים מאוד מהחיים, עד כדי פוביות, חרדות ואף הזיות במקרים קיצוניים.

אהבה= דחייה - בכל עת שנרגיש אנרגיה של אהבה אנו נדחה אותה, הגוף ידחה אותה ולא יוכל להיות שם. לחילופין הוא יחווה את אהבה הזו דרך סיטואציות בהן ירגיש דחייה. אדם הסובל מהתניה זו ירצה תמיד את בן הזוג או מקום עבודה אשר אינם רוצים אותו.

אהבה=נטישה- אדם שבו פועלת התניה זו מחליף את חווית האהבה והקבלה בחייו בתחושות פחד וחרדה. בכל עת שחש סוג של אהבה אדם זה נוטש את הסיטואציה כלומר לא מאפשר לאהבה להיות נוכחת בחייו, או מאידך חווה חרדה ופחד מהאפשרות שהדבר הטוב בחייו יאבד ויעלם.

רגש = סכנה - התחושות הלא נעימות שרגשות מעוררים בהם. כדי לא להיות במצב של חולשה וחוסר אונים הרגש יורגש כסכנה.
 
 
 
 
 
כאבים בגב העליון
 
הגב העליון משקף את חלק האגו ותפיסת העצמי. איך אני תופס את עצמי, וכמה מקום יש לי בסביבה. וכן הוא משקף את צד האחורי של הלב. זהו המקום שבו נמצא את הצד האחורי של האהבה. כאן נפגוש רגשות שלא קבלו דרך ביטוי כמו שאיפות מודחקות, או שלא הוגשמו בפועל. אלו יכולים לעקם את השרירים ואת העצמות. שרירים לחוצים עלולים לסבול ממטען יתר של כעס או געגועים.

סיבות לכאב בגב העליון
פחד מהחיים, יותר מידי דברים להתמודד וחוסר יכולת לטפל בהם, הסתגרות מהחיים, פחד, כאב, חוסר רצון להרגיש, סגירת הלב, תוהו ובוהו פנימי, פגיעות עמוקות וישנות, חוסר יכולת לתקשר, מרירות,
צורך להעמיד אחרים על טעותם, גינוי, סירוב לעבד רגשות. חמה, כעס על החיים, רגשות שלילים דחוסים, פחד מהעתיד, דאגה, אחסון כאבים וסירוב ליהנות.
 
 
 
 
כתפיים
 
כשהכתפיים לחוצות, מכווצות, נוקשות או שמוטות, זוהי השתקפות של אמונות הנובעות בעיקרן ממערכת היחסים מול האב או דמות האב. כמה ביטחון העניקה דמות האב כמגינה, שומרת, ומכילה. הכתפיים גם מראות את המקום במערכת היחסים מול האב.
למשל: עד כמה האבא בטח בנו, וראה אותנו.
אנרגיית הלב עולה דרך הכתפיים ואז יוצאת החוצה, כדי להתגלות בזרועות, בחיבוק ובנגיעה. קונפליקט עשוי לעלות לכתפיים בעקבות חיבוק של אדם לא נכון, תחושת דחייה או פחד מאינטימיות.
הכתפיים מתרוממות בעת פחד. אם הכתפיים מורמות למשך זמן רב, שרירי הכתפיים מתחילים להתרגל למצב ולהינעל בתנוחה זו. כתפיים שמוטות קדימה מעידות על רצון להגן על הלב או על החזה על ידי סגירתן.
אצל רוב האנשים זה אזור עמוס.
כשנושאים על הכתפיים בעיות של אחרים או נוטלים משימות לא שלנו, האחריות מתחילה להכביד
 
 
 
בעיות באזור האגן
 
באופן כללי בעיות באזור האגן נובעות ממידת הנוכחות של דמות האם ויכולת ההכלה הרגשית שלה.
בעיות בעצמות האגן נגרמות כתוצאה מהעדר דמות אם. הדבר יכול להיווצר גם אם האם הייתה נוכחת אך לא סיפקה די תמיכה רגשית אנרגטית שתאפשר הזנת אנרגיה נשית וחיזוק לאזור הזה.
היות וברצפת האגן מתבטאת יכולת ההכלה והתמיכה העצמית, וכן הביטחון העצמי, הסובלים מבעיות באזור זה, יחפשו ללא הרף נחמה, אמפטיה, הבנה והכלה אצל אנשים אחרים.
אזור זה משפיע על כל הפעולות הקשורות לביטחון, הישרדות, תקשורת, ולמערכות יחסים. זהו גם המרכז של התנועה.
 
 
 
ידיים
 
הידיים הן אמצעי להעברת מסר, רעיונות, מחשבות, רגשות וחוויות הנקלטות דרך החושים. כמו אמצעי הדיבור, גם הידיים מסייעות להעברת מסר. המחשבה, מעובדת באזור הלב, וכשמגיעה השעה לבטא את המחשבה, אנו מבטאים אותה לא רק דרך אמצעי הדיבור אלא גם דרך תנועות הידיים, שהן צורת ההבעה של הצ'קרות הגבוהות יותר.

ידיים שזזות בתנועתיות מרבית מבטאות עוצמת רגשות גבוהה ומעידות על אדם רגיש הרוצה לבטא ולהביע את רגשותיו. אדם זה ידבר יותר על עצמו ועל הצורך הרגשי שלו.

אנשים סגורים, נעולים, וביישנים, הנמנעים מלהביע את רגשותיהם ידברו בעזרת תנועות ידיים מינימאליות. אנשים שתפישת האני שלהם פגועה,
או בעלי חסימה באזור האני, בתת המודע שלהם ישנה משוואה חוסמת כגון אני = מחיקה או אני = ביטוי. ישתמשו בתנועות ידיים קטנות או שימעיטו בתנועות הידיים.

אדם שמדבר בעזרת ידיו והן נעות באזור הפנים והגרון ידבר יותר על כוונותיו, תפישת עולמו, תפיסתו הרוחנית, ורעיונות אבסטרקטיים.

ידיים שנעות באזור האגן מדברות על עניינים גשמיים, מעשיים, על נושאים שמקורם בילדות, ועל יצרים וצרכים המגיעים מהילדות. זהו אזור שקשור לאיד, לאנרגיה הנשית ולהגשמה.
 
 
 
רגליים
 
רגל ימין קשורה לאמביציה ולרצון לכבוש, ללכת ולהצליח, לגלות מקומות חדשים, לנצח, וללכת קדימה, ומשלבת בתוכה אופטימיות.
רגל שמאל מסמלת את מידת הריסון והאיפוק. רגל זו קשורה ליכולת להיכנע, לוותר, לעזוב. המידות של שמאל וימין נחוצות כדי להשיג איזון. כשאדם משתמש בשתי רגליו הוא יכול לנוע קדימה מתוך ביטחון בניצחון ובהצלחה.

רגל ימין מחוברת לצד שמאל של המוח. האנרגיה הגברית הדוחפת את הרעיונות ההוראתיים,
ורגל שמאל המחוברת לצד ימין של המוח שמקושר לאנרגיה הנשית העוזרת במעשה.
כששתי הרגליים מסונכרנות הן יכולות לנוע באנרגיה של הצלחה. רגל ימין רוצה להתקדם, ליישם, לשאוף ולגדול.
אך אם אנו רוצים ללכת הלאה והמסלול לא מוביל אותנו למטרה ואנו עומדים במקום, וצריך לדעת לוותר, כאן נכנסת לתמונה רגל שמאל.
האיזון הוא שמאפשר לנו לבחור מתי להתקדם ומתי לוותר.
 
 
 
עיניים
 
ככל שהאדם טיהר את עיניו ולמד לצלם את הטוב, כשיתמקד מחדש באותם מראות שבהם התמקד בעבר יגלה שראייתו התרחבה ועיניו מסוגלות לראות גם את הטוב באותו המראה ולספוג ממנו שמחה, התלהבות ואושר.
ההתמקדות של האדם באנרגיה חיובית ובאוויר הנקי מכניסה למהותו וחייו תדרים אנרגטיים של אור, שמחה ואהבה.
תדרים אלו מחברים אותו לטוב, לבריאות ולאושר.
כאשר עיניי האנשים מטוהרות הם מסוגלים לראות את האנרגיה החיובית מכל צילום של העין. עיניים של אנשים אלו נראות בורקות ומוארות כיוון שאור יוצא מעיניהם. לעומת זאת, אנשים שממשיכים לשחזר אינטרפרטציות ראשוניות, בייחוד אם הן קשורות לקושי, סבל, מחסור וכאב, עיניהם אפלוליות, דהויות, ללא ניצוץ וחסרות ברק ואור.
כמטפלים, נוכל לאבחן את מידת האור הנמצא במהותו של האדם על פי ברק העיניים.
 
 
 
קטרקט
 
קטרקט מעיד על קושי באינטרפרטציה של המראות הנקלטים. כלומר, העין קולטת תמונה ותדרים אנרגטיים המוקרנים ממנה. האינפורמציה מועברת למוח המפרש אותה לפי תת המודע. אם קיים קונפליקט בין רצון הנשמה הפנימי, לתמונה תיווצר חסימה. קונפליקט זה, ברמה הרוחנית הגבוהה, נועד לחבר את האדם לצרכיו הפנימיים ולגרום לצורך בשינוי ותיקון.
מטרת הקטרקט היא לטשטש שאת המראה במפגש עם האני הפנימי. בנוסף, העיניים הם מראות הנשמה. לפיכך, מחלה זו מסתירה את המהות ואת הקרנת הרצון של הנשמה החוצה לעולם.
לפיכך, הקטרקט הינו מסך בין העולם החיצוני לפנימי, ובין הוצאת העולם הפנימי לחיצוני. לכן, פעמים רבות, גם לאחר הוצאת הקטרקט המסך חוזר, או שהעין מפתחת מחלה אחרת, היות והטיפול לא נעשה בשורש הבעיה.
 
 
 
ירידה בתפקוד הראיה
 
ירידה בתפקוד הראיה ועליה במספר המשקפיים יכולה להיגרם ממתח נפשי, ובמקרים קיצוניים יכול להיגרם עיוורון זמני.
מקור ההידרדרות בפחדים וחוסר וודאות בהם ממוקד מי שמונע מאמונות וחסימות בתת המודע.
כתוצאה מהקונפליקט בין המציאות המצולמת, פירוש האמונות המתוכנתות, רצונה של הנשמה, ורצונו האמתי של האדם, האדם מתקשה לסבול את המציאות החיצונית.
כיוון שהמציאות קשה לעיכול ולהתמודדות מבחינה נישמתית ואין התאמה בינה לבין הרצון הפנימי, לעיתים מעדיף האדם לסגור את עיניו ולא לראות.
בעיות ראייה אלו יכולות להיפטר דרך שחרור חסימות ראשוניות.
מטופלים רבים שחוו טיפולים בחסימות בתת המודע, לאחר ששיחרו את האמונות החוסמות חוו תיקון משמעותי בראייה.
מספר המשקפיים שלהם ירד בצורה משמעותית ולעיתים אף נעלם לחלוטין.
 
 
 
 
 
תרגיל לשינוי ההויה הפנימית
 
כדי להתרגל לראות את האמת ולנקות את השקר מבפנים, מומלץ להקדיש כמה דקות בכל יום לתהליך טיהור פנימי.
יש למצוא מקום שקט מהפרעות, לעצום את העיניים, לפוגג בעדינות את המחשבות ולהעביר את הקשב לשקט הפנימי ולממד אחר, אפילו דמיוני. פעולה זו מטהרת את ההכרה ותת ההכרה.
ככל שנרבה לעצום את העיניים, נתנתק מהמציאות הגשמית ונתחבר לממד הפנימי האנרגטי, נוכל לתרגל את העין לראות מעבר למציאות הגשמית. הדבר יהפוך אותנו לכלי נקי יותר, קולט, ומעביר אנרגיה מבריאה, מעצימה ומוארת.
 
 
 
 
 
אוזניים
 
לכל דבר המגיע לאוזננו יש השפעה על יכולת הרגשית והגופנית.
הדבר נכון לכל הצלילים והרחשים המגיעים לאוזניים, בין אם מוזיקה ושירה ובין אם דיבור, צחוק, בכי או תדרים הנמצאים בחלל ומגיעים באופן תת מודע ואין אנו שומעים אותם באופן מודע.
למוזיקה ולתדרים הקוליים יש השפעה על הנפש, על הרוח ועל התאים בגוף.
תאי הגוף יכולים לשנות את המרכיב המולקולארי שלהם בהתאם לתדרים מוזיקאליים. הגוף, האיברים הפנימיים והתאים מגיבים ישירות לאותם תדרים.
מילים מפחידות, פוגעות או לא נעימות מעוררות אנרגיה של פחד, אשמה, ספק, השפלה וקינאה וכדומה, גורמות לתאים בגוף להתכווץ ולשגר אנרגית פחד וצמצום לנפש.
כתוצאה מכך, מיבנה השלד מתכווץ ונסגר, הנפש חווה סגירות ופחד, והאור הרוחני הנישמתי אינו יכול להיכנס לגוף.
במצב זה האדם נמצא באנרגית חושך מדכאת ולא באנרגיה מוארת.
כשאנו שומעים מילים מוארות המגיעות ממקומות של אהבה וחמלה, התאים בגוף נפתחים כמו פרח, ומנצלים את מלוא הפוטנציאל שלהם.
במצב זה הגוף, הלב והראש נפתחים במקום המוכן לקבל אור, שפע וטוב
 
 
 
 
אף ונחיריים
 
הנחיריים מאפשרים את תהליך הנשימה, ומשמשים כמסננים.
הנחיר הימיני מייצג את מושג הריח הנעים והנחיר השמאלי מייצג עשן וכעס.
דרך השליטה בכעס מסנן האדם את האוויר הנעים, הטהור והנקי מתוך העשן הכעס.
לפי דבריו של רבי נחמן מברסלב, בדומה ליכולתו של האף לסנן אויר טהור, מקבילה ההימנעות מכעס לסינון האנרגיה הרעה שבאדם תוך השארת הטוב.
הכוונה היא שאנו בסביבה בה אנשים המפיצים אנרגית כעס, אנו יכולים דרך מסננת האוויר להכניס לתוכנו מאותם אנשים רק את האנרגיה הטובה, ולהשאיר בחוץ את אנרגית הכעס.
כלומר, דרך שימוש בנחיריים והתמקדות מודעת בטוב, כשהנחיר השמאלי מרגיש באנרגית כעס, יכול הוא לסנן אותה ולאפשר לנחיר ימין לקחת מאותו המצב אנרגיה של אור ולבצע התמרה מודעת של אנרגיה.
 
 
 
 
חוש הריח
 
מבחינה אנטומית חוש הריח ניקשר עם החלק ההיקפי של המוח ונחשב לחוליה מקשרת בין התהליכים הקוגניטיביים והרגשיים, כלומר בין מחשבות לתחושות.
הריח קשור מאוד עם הנפש, הרגשות והצרכים האישיים.
אנו זוכרים אנשים ואירועים לפי הריח.
ריח הגוף אומר הרבה ביחס אלינו. אנשים שחוו משוואה פנימית אהבה= דחייה כשורש ראשוני, לעיתים ריח גופם יהיה לא טוב במודע
או בתת המודע.
אותם אנשים ירצו לדחות קרבה ויציגו לעולם דרך ריח הגוף את הדחייה שיש להם מעצמם.
 
 
 
 
אדם שאינו מסוגל להריח
 
אדם שאינו מסוגל להריח או מי שיש לו בעיה עם חוש הריח, מתקשה להתחבר לזיכרונות הילדות ולזיכרונות תקופת העובר.
הוא מרמז על כך שהזיכרונות קשים מידי עבורו ולכן אטם את חוש הריח, היות ודרך הריח אנו מקבלים תדרים אנרגטיים המחברים אותנו לזיכרונות העבר ולמהות.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פנים חשוכות, פנים מוארות
 
הפנים של מי שמחובר לעצמו ולנשמתו על כל רמ"ח אבריו:
אדם שמחובר לאמת ולמהות הפנימית שלו, פניו קורנות, מלאות אור ושמחה, ועיניו זוהרות. הוא מחובר לכל רובדי נשמתו: לילד הפנימי, לציפור הנפש, לחלק הבוגר ולאני הגבוה שלו. אדם שמחובר לאהבה, אמונה, אחדות פנימית ויושרה, יודע שכל היקום הנפלא ניבנה למענו ולטובתו. הוא מרגיש חופש ואהבה, וגם אם ברגע מסוים ניראה שמשהו אינו נכון, יש תכלית טובה לכל דבר.
אדם כזה הוא אדם מודע המכיל התניות חיוביות כגון: חיים = ביטחון, חיים = יציבות, אהבה = קבלה. לכן, פניו מוארות והוא יכול לחיות את חיו בתחושת ביטחון ביקום ובעצמו.
פנים של אדם בעל מחלוקות פנימיות:
אדם הסובל ממחלוקות פנימיות, חלקי נשמתו רבים זה עם זה והוא חווה פירוד פנימי בין חלקיו. אלו המקבילות לחושך, למוות, לעצב ולמאבק.
פנים אלו משקפות עצב ודאגות הקשורים לחיים עצמם. הן מתאפיינות בחששות קבועים בנוגע לעתיד הכספי, לבריאות, גידול ילדים, זוגיות ודאגות מתמשכות ממשקל האחריות שעליו.
 
 
 
 
מצח
 
בהיותו ממוקם בין המוח לאברי החושים, פועל המצח כמתווך. בשל מקומו הבולט בפנים הוא יכול לחשוף את מחשבותיו של האדם.
המצח קשור לאונות העליונות של המוח ומשקף את האנרגיה שעוברת שם. כשאדם מתחבר למחשבות ולאנרגיה חיובית, מחשבות אלו משתקפות במצחו ומאירות את פניו באותו היום. וכך גם להפך: מחשבות שליליות ומעשים שלילים מופיעים על המצח.
מצחו של האדם עשוי גם לגלות את תחושותיו. מי מחווה רגשות חיוביים לגבי אדם מסוים, כלפי העולם ועצמו, ארשת פניו, עיניו ומצחו זוהרים. אדם החי את חיו בחוסר בושה, ארשת מצחו ופניו נפולים, מכווצים וסגורים.
 
 
 
 
 
השיער והאני הפנימי
 
השיער, כמו המצח, מסמל את האני הפנימי, את המחשבות ואת הרגשות שלנו.
מבנה השיער מסמל את אישיותו של האדם ואת טבעו האמתי ומי הוא במהות והאישיות ובנתיב החיים.
חסימות פנימיות משפיעות על מבנה האישיות, על ההחלטות, הרצונות, הבחירות.
השיער הוא כמו עלי העץ המבטאים את הייחודיות של העץ.
אך אדם בעל חסימות משבש את המקוריות של עצמו.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שיער מתולתל/ מקורזל

אדם אמביציוזי המחובר לילד הפנימי שלו, מאוד יצירתי. הילד הפנימי רוצה לצאת, להביע את עצמו, ליצור.
אנשים כריזמטיים בעלי צורך חזק בביטוי עצמי.
אנשים אלו בדרך כלל לא מתאימים למסגרת, לחילופין, בתוך מסגרת הם צריכים מקום ייחודי.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שיער חלק
 
שיער חלק משקף קונפורמיות, יכולת הסתגלות מהירה למסגרת, אדם בעל זרימה טבעית נכונה, מבוקרת, ואיזון פנימי.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שיער ארוך, גלי, עבה ושופע
 
שיער ארוך גלי עבה ושופע מראה את הצורך בזרימה חופשית לא גבולות וללא מסגרת, חופש ליצור, לזרום,
להביע תנועה. מזוהה בעיקר על אנרגיה נשית ונשיות.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

 

שיער דליל

 
שיער דליל מצביע על מתח נפשי, מאבק בינו לבין עצמו, חוסר שקט, חוסר קבלה, חסימות. תקופות של דלילות בשיער יכולות להיווצר כתוצאה ממעבר תדרים.
אדם ששינה את התדר נימצא בתקופת שינויים בחיים.
השיער מתנקה ונושר כדי להצמיח שיער חדש בעל תדר אנרגטי חדש.
לעיתים, השיער החדש יכול להיות בעל תכונות חדשות וצבע שונה, המביע את השינוי.
שינויים יכולים להיווצר בשלבים בגדילה הנפשית והרוחנית בחיים,
למשל: שיער בלונדיני שהופך לחום, שיער שהיה מקורזל בילדות הופך לחלק וכדומה.
 
 
 
 
קרחת
 
העדר שיער יכול לנבוע משלוש סיבות:
1. מתחים פנימיים, משוואות וחסימות.
2. שינוי תדרים - ישנם אנשים שיוזמים קרחת כדי לאפשר לאנרגיה חדשה לגדול. גזירת או נשירת השיער נובעים כחלק מהרצון לשחרר את זיכרונות העבר ולהתחיל מדש בצמיחה והבעה חדשה.
3. לפי הקבלה והזוהר – אדם צעיר שראשו מלא שיער מייצג את החומר החיצוני ואת הנאיביות, הנעורים, העיסוק ביופי, בחומר ובמה שהעיניים רואות. עם ההזדקנות וההתפקחות, נושר השיער והאדם מקריח, אך עד אז, מתפתח שכלו והוא בעל תבונה רבה יותר. לפי הקבלה והיהדות, הקרחת מעידה על התפקחות, בשלות, וחכמה.
 
 
 
דלקות בדרכי השתן בליווי חום
 
בעקבות פניה אישית של אחת החברות מהפייסבוק לגבי דלקת השתן
הדלקת נגרמת בעקבות רגשות סוערים הגורמים לנו להתרגז, ולכן אנו מתקשים
להטיל שתן ולהניח להם לחלוף ולעבור.
רבים ממקרי דלקת בדרכי השתן נגרמים מחרדות נטישה המגיעות ממשוואה שורשית של אהבה= נטישה, וחוסר יכולת להביע ולהרגיש רגשות אלו. רגשות אלו כלואים עמוק וסוערים מבפנים.
דלקת בדרכי השתן מעידה על פחדים וחרדות קיומיים שהילד מביא אתו מתקופת הרחם והזיכרונות הטרום לידתיים. החום זה דחייה של הגוף לאותה דלקת. הגוף בא להביע את המצב המנטלי.
זה אומר שכל מה שקשור לפחד שהיה בילדות במשפחה התייחסו לפחד בדחייה, כדבר לא רצוי, במקום לקבל ולהכיל את הפחד. ואז הגוף מייצר דלקת שמעידה על פחדים ומייצר את החום כדי לדחות ולהשתיק, הטיפול הוא טיפול בפחדים, שחרור ההתניה ושחרור הדפוס ההתנהגותי שדוחה ומשתיק את התחושות והרצונות שלנו מול ההורים.
אם הדלקת בעקבות נטישה, החום מנסה להתעלם ולדחות את הבקשה של הדלקת. אם הדלקת מבקשת ביטחון, רוצה להביא תשומת לב שיש נטישה, החום מנסה לדחות את זה.
הפחדים של הילדה בתוך עצמה, והחום זה ההתייחסות של ההורים.
צריך לשנות את חיים=סכנה לביטחון ואת אהבה=דחייה לקבלה
 
 
 
דלקת ריאות
 
בעקבות פניה אישית של אחת החברות מהפייסבוק לגבי דלקת ריאות
דלקת ריאות מעידה על החמרה, זה אומר שיש באזור הריאות או חרדת נטישה מאוד חזקה, פחד מאוד גדול מנטישה, או חוסר תחושת קיום שנחרתו בנו מגיל שנתיים עד עשר בילדות, מדבר בעיקר על נטישה של אבא, בעיקר מול אנרגיה זכרית, או מחיקה, אני לא קיים.
כשזה מגיע למצב של דלקת זה אומר שיש החרפה, משהו עורר את חרדת הנטישה או את התחושה שאני לא קיים, דרך הטיפול בזה ע"י החזרה לאירוע והזיכרון בילדות שממנו נוצר הפחד נטישה או המקום בו מחק את עצמו, ושחרור הרגש הנמצא בפנים, הפצע המנטאלי מתרפא, לאחר מכן, סביר להניח שיתרפא גם המצב הפיזיולוגי.
 
 
 
הדם
הדם מקביל לאנרגיית החיים שבתוכנו ולתנועת האהבה והחיוניות.
ברחם אנו קשורים לאם דרך מערכת הדם, ומהדם המשותף לכלל ההיסטוריה הגנטית שלנו. ולכן, בעיות הקשורות לדם קשורות לעיתים קרובות לבעיות במשפחה.
הדם מכיל את הייחודיות הגופנית, ואת הרגשות העמוקים המעצבים את הזהות הרגשית, והוא אחראי על חלוקת רגשות אלה.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
זרימת דם

זרם הקבלה והנתינה
העורקים נושאים את הדם מתוך הלב החוצה, ומבטאים את חלוקת הרגשות שבלב עם שאר העולם. לפיכך, את יכולת הנתינה.
1. הורידים מחזירים את הדם ללב ומביאים את הרגשות שקיבלנו מאחרים. לפיכך, הם מבטאים את יכולת הקבלה.
2. כל חוסר איזון מצביע על קונפליקט הקשור ביכולת לקבל או לתת, או לנושאים הקשורים למעורבות רגשית ולביטוי אהבה.
בעיות במחזור הדם מעידות על קושי בלאפשר לשמחה, לאהבת החיים ולחיים עצמם לזרום בתוכנו בחופשיות ולבוא לידי ביטוי.
הדם הוא נוזל החיים של מרבית היצורים החיים. הדם נשאב על ידי הלב דרך רשת סבוכה של עורקים וורידים.
 
 
 
 
 
 
 
דם מזוהם

דם מזוהם זה מצב שבו אנו מזהמים את הדם שלנו, הדם מוביל חמצן בתוך גופנו והחמצן זוהי בעצם נשמתנו, כאשר אנו נמצאים במצב של פחדים, חרדות, כעסים,
אנו מזהמים את דמנו, האנרגיה המועברת בדם היא אנרגיה של הפחד ואנרגיה של הכאב. אנרגיה זו עובר בסירקולציה פנימית וגורמת לנו להרגיש מפוחדים, להרגיש כועסים, להתעצבן בקלות ולעבור חיים כואבים ואומללים.
ההשלכות: הדם המסתובב בגוף נושא את האנרגיה השלילית העוברת לכל האיברים ויוצרת זיהום הגורם למחלות קשות כמו בעיות לחץ דם, סכרת, דיכאון, התקפי לב, לוקמיה וסוגי סרטן.
על מנת לטהר את הדם המזוהם עלינו: לתרום דם מדי פעם, להקפיד על תזונה נכונה, לעסוק בפעילות אירובית, לאפשר לעצמנו לבכות ולהוציא דמעות, להתנהג בסובלנות ואורך רוח ולשמוח.
 
 
 
 
מחלות לב
 
מזון הלב הוא אנרגיית האהבה. כשאנו מזינים ונושמים אנרגיה של אויר נקי, האמונות וההתניות בתת המודע שלנו הן: אהבה = קבלה, אהבה = ביטחון, אהבה = הנאה, האמונות ממחזרות את אנרגיית האהבה והלב שמח.
מחלות לב נוצרות כתוצאה מהיעדר אנרגיית האהבה. כשבלב מתחיל מחסור באנרגיית אהבה הוא מחפש אותה דרך דחייה, אכזבה, נטישה ושאר החסימות וההתניות הפועלות בו. כשאין באפשרותנו לחוות את אנרגיית האהבה הבריאה, הלב יחפש גם במקומות שלא יכולים לספק לו אנרגיית אהבה אמתית.
כמו כן, הלב הצמא לאנרגיה מתחיל לקחת מרזרבות האהבה שבגוף.
רזרבות האהבה נמצאות בגופו של כל אדם מעצם היות בתוכו נשמה טהורה. זהו המקור הנשמתי שהוא האני הפנימי הגבוה המחבר את הנשמה שבגוף עם הנשמה למעלה בשמיים.
לפיכך, בתוכו של כל אדם קיימת אנרגיה של אהבה.
כלומר, לקחת מעצמו את האנרגיה הפנימית, ובכך להחליש את עוצמתו. לאורך זמן הדבר יפגע בפעולתו התקינה של הלב, שנאלץ לתפקד כשהוא חלש וחסר אנרגיה. הנזקים יתחילו להראות תסמינים פיזיולוגיים בליבו וגופו של האדם.
 
 
 
 
ביטוי פיזי של חסימות הלב
 
כאב רגשי הוא אמתי כמו כאב גופני ועלול להיות קשה אף יותר. דחייה והתעלמות, כעס, פחד, אשמה ומרירות משפיעים על מצבנו הרגשי והפיזי. ואז אנו לא מסוגלים לאהוב מחשש שניפגע, ולא מסוגלים לסלוח.
חסימות פנימיות בלב יוצרות סביבו שריון הגנה למניעת הכאב. השריון נוצר מסביב לבית החזה והגב העליון ומגן מפני הכאב. אנו מבלים שנים רבות בבניית חומות סביב הלב וכך אנו חוסמים את רגשות הכאב, וגם את התשוקה שלנו.
כמו כן, הכתף השמאלית מסגלת לעיתים תנוחה מגוננת כלפי הלב ע"י נטייה קלה קדימה.
נוכל להבחין בחסימה באזור הלב על פי יציבתו של האדם, שכן החזה משקף את הלב שאנו מציגים כלפי העולם:
אם הוא נדחף החוצה, יוצר דימוי מזויף של לב חזק.
אם הוא שקוע פנימה, כאילו שהוא רוצה להגן על הלב
 
 
 
חדרי הלב
 
הלב מחולק לשני חצאים – ימין ושמאל.
החלק הימני הינו החלק המיצג את החשיבה והמהות החיובית ואת האור הנשמתי.
צד שמאל מייצג את החשיבה השלילית, את הפחד, הספק וחוסר האונים.
את האנרגיה השלילית. החדרים הנמוכים של הלב הימני והשמאלי מייצגים בהתאמה את מושבי האנרגיה הטובה והאנרגיה הרעה בלב.
הדבר מסביר את הרגשות הסותרים הרווחים אצל בני האדם, מה שנקרא "הרהורי לב". כלומר, בחדרים התחתונים של הלב נמצא המאגר האנרגטי הרגשי הקיים בתוכנו כתוצאה מכל ההתנסויות והאמונות שלנו.
כל האמונות וההתנסויות יוצרים רגשות. אירוע ראשוני יצר התניה.
כתוצאה מאותה התניה והאירוע נוצר רגש.
אותו הרגש ממחזר את עצמו שוב ושוב במצבים שונים בהן חווה אדם את אותו רגש ראשוני.
הרגשות שהצטברו עם השנים ועם גלגולי החיים מאוחסנים בצד שמאל של החדרים התחתונים של הלב. הרגשות הכואבים בצד שמאל, והרגשות הטובים בצד ימין.
מכאן החדרים הגבוהים של הלב קולטים את האירוע ואת המחשבה שנוצרה מהאירוע, ומעבירים את האינפורמציה לחדרים התחתונים בהתאמה.
האינפורמציה מקבלת את הפרוש האנרגטי רגשי דרך החדרים התחתונים.
 
 
 
 
 
 
 
הבטן ומערכת העיכול

כשמזון עובר מהקיבה למעי הדק ואז למעי הגס, הוא עובר תהליך התמוססות, מיזוג וריקון. באותה דרך מקבלים המעיים להטמעה ולסילוק מציאות גופנית וגם נפשית.
זה המקום שבו אנו מפעילים את "הדברים" כשאנו מעכלים את הקליטה ואת התגובה. הבטן היא מרכז התחושות - המקום שבו אנו חשים או המקום שבו ניתן לפגוע בנו מבחינה רגשית. הרגשות יכולים להסגר כשאין יכולת לשחרר או לבטא אותם. אז, הבטן מתנפחת מרגשות מודחקים או רפויה עקב כמיהה שאין לה ביטוי.
 
 
 
 
 
מחלות במעי הדק
 
המעי הדק מקבל מזון מעוכל מהקיבה, מעבד אותו, סופג את הנוזלים המזינים, מעבד את השאריות ושולח אותן למעי הגס.
תפקידו הפיזיולוגי הוא להפריד בין הטהור לבלתי טהור ולספוג את תמצית העיכול.
פעולות העיכול והספיגה מתרחשות במעי הדק. המידע הנכנס מתפורר לחלקים ונערכת החלטה מה לעשות בכל חלק. זהו תהליך של אנליזה, הפרטה והבדלה. קשיים באזור זה מעלים אפשרות של אנאליטיות יתר, גישה כפייתית או חוסר יכולת הבחנה בין הדברים שאנו זקוקים להם למה שאיננו זקוקים.
עודף מתח במעי הדק יכול ליצור דלקת ברירית המעי הדק .
עודף מתח זה נוצר בגלל הדחקת ועצירת רגשות ומטענים רגשיים עמוקים.
עודף אנרגיה (אנרגיה שלא משוחררת) באזור זה, תגרום לאיבוד ביטחון עצמי,
קושי לקבל החלטות והעדפה להתבודד. אדם כזה דואג יותר מידי.
הוא מדחיק כאבים ותחושת עצב ונוטה להיות מופנם, טרוד בעבר ולסרב לנוע הלאה.
בטיפולים נמצא קשר בין אנשים שהעידו על קושי במעי הדק לבין פחד מהחיים בתקופת העוברות. הרבה אנשים שסבלו מבעיות במעי הדק חוו כעוברים את המשוואה חיים= סכנה, כתוצאה מפחד של האם בהיריון, פחד שעבר אליהם כתחושה של סכנה. פחד זה יוצר כיווץ של המעי הדק ואי יכולת לספיגת מזון. זוהי תגובה לאיום קיומי לנוכח סכנה. התכווצויות בכלי הדם של המעיים ובמעיים עצמם היא תגובה פיזיולוגית טבעית במצבי מצוקה, והיא נגרמת לעיתים בגלל פחד מפגיעה גופנית. מצב דחק כרוניים מביאים להתכווצויות כרוניות במעיים, חוסר איזון אנרגטי, והופעת מחלות.
איתור המשוואות שבגינן מרגיש האדם בסכנה קיומית ושחרורן מבחינה נפשית ואנרגטית, יאפשרו השגת איזון אנרגטי והרמוניה נפשית וימנעו התפתחות מחלה בעתיד.
 
 
 
מחלות במעי הגס
 
המעי הגס הוא איבר המופקד על הרחקת פסולת מהגוף, על התפקוד התקין הקשור באיכות המזון ובהרגלי אכילה, ועל תפקודן התקין של הריאות.
הגורם העיקרי הפוגע במעי הגס הנו הגורם הרגשי ובעיקרו הפחד מדחייה הנובע מחסימה הקשורה לדחייה.
מתחים נפשיים, קושי להתמודד עם ביקורת, פחד לשחרר והצורך לשמור בפנים, אירועים המעוררים התרגשות או פחד יכולים לגרום להתכווצויות יתר של המעי, שמופיעות בצורת עצירות, שלשולים וכאבי בטן.
החסימה היושבת במעי הגס הנה אהבה= דחייה, פחד מדחייה.
פחד זה גורם לאדם לשמור את רגשותיו ולא להביע את עצמו באופן שוטף, דבר המביא לעליית מתח באזור המעי הגס ובחלל הבטן ולתחלואות המעי.
מתח זה יכול להתבטא בהופעת כיבים ברירית המעי ודלקת כרונית במעי. במקרים קלים יותר מופיעים שלשולים.
דחיית אנשים אחרים ובקורת יתר על אנשים אחרים תוביל לעצירות ובמקרים קיצוניים לגידול סרטני.
 
 
 
הכבד והכעסים
 
הכבד הוא האזור שבו מצטברים השומנים והרעלים של הגוף. באותה המידה,
באזור זה מצטברות האנרגיות והרגשות המרעילים שמייצרים כעס, אימה וקנאה. רגשות אלו הולכים וגדלים ככל שאנו ממשיכים לחוות את הכעס היושב בכבד ולא עובר תהליך של הגדרה ושחרור.
הכעס נוצר בכבד כתוצאה מאירוע ראשוני שיצר התניה מסוימת.
כתוצאה מהתניה זו נוצר כעס ראשוני שהנו הכעס המקורי שבגינו אנו כועסים וחווים את שאר הכעסים חוזרים על עצמם.
כשיש בכבד אנרגית כעס רבה, היא חוזרת ללב ומשם למוח, הכעסים ינסו להתפרץ החוצה כל העת וידחפו את האדם לתגובה מתוך מקומות של כעס ולהתנהג בצורה תוקפנית.
אדם המונע מתוך כעסי הכבד ודמו מזוהם מכעסים ורעלים אחרים הנמצאים במערכת הדם יסבול מתופעת ה"מוח רדום".
מוחו לא מקבל מספיק אנרגיה ופועל כאילו הוא ישן.
אנשים אלו מתפקדים בזמן ערות כאילו הם ישנים.
הם אינם ערניים למציאות העכשווית, אלא מתפקדים מתוך העבר שלהם.
הכבד ידחוף אותם להתמכרויות גשמיות כגון הצורך לשכך כעסים באוכל, שתייה, סיגריות והתמכרויות נוספות.
 
 
 
אבנים בכיס המרה
 
כיס המרה מופקד על אחסון נוזל המרה המופרש מהכבד, ועל הפרשתו לתריסריון בזמן הארוחה. הוא מסייע בעיכול השומנים והחלבונים, והוא הופך את עיסת האוכל לתחליב. תפקידו הפיזיולוגי של כיס המרה הוא לאגור מיץ מרה ולשחררו במקרה הצורך, כדי לסייע בעיכול מלא של המזון.
כיס המרה נמצא בקשר הדוק עם הכבד, הן אנטומית והן מבחינה פסיכולוגית.
המרה עוזרת לכבד בפירוק החומרים.
אם הכבד מורעל בעקבות הצטברות של כעסים ו/או תזונה לקויה, האנרגיה השלילית של הכבד עוברת לכיס המרה והופכת להיות שלילית וקשה יותר .
כעסים שנאגרים בכיס המרה הופכים לטינה, יגון, דיכאון.
אם האנרגיה בכבד היא של אש, הקנאה, השנאה, והכעסים כמעט מתפוצצים. אותן אנרגיות רועשות שלא ניתן להם ביטוי, הושקטו בהגיען לכיס המרה והפכו לחסרות תקווה להשתחררות. לכן, הכעס הופך ליגון, והכאב לחוסר אונים ודיכאון. הצטברות אנרגיה שלילית זו, יכולה לגרום לאבנים בכיס המרה.
 
 
 
 
סוכרת
 
מחלה זו פוגעת כשאין מספיק אינסולין כדי להתגבר על הגלוקוזה הנכנסת, או כשהלבלב נכשל בייצור אינסולין. הסוכר מצטבר בדם ויוצא מן הגוף עם השתן, במקום להיות מומר לאנרגיה.
כפי שחולי סוכרת אינם יכולים לקבל סוכר, כך הם גם אינם יכולים לקבל אהבה.
רוב החסימות שבעקבותיהן תתפתח סוכרת הנן: אהבה= דחייה, אהבה= נטישה.
כתוצאה מהדחייה רבים מחולי סוכרת מתקשים לקבל ולהעניק אהבה. הן לעצמם והן לאחרים.
כתוצאה מהנטישה רבים מהם מרגישים בדידות ומבודדים.
 
 
 
 
 
 
אבנים בכליות
 
חומרים מרוכזים ומעובים כמו חומצת השתן ומינרלים, שבדרך כלל עוברים במערכת השתן, מתחילים להצטבר בכליות עד שנוצרת האבן. תופעה זו מתרחשת בעקבות רגשות פחד חזקים שלא עובדו ושוחררו והפכו ליגון.
 
 
 
 
 
 
שלפוחית השתן
 
שלפוחית השתן היא שקית בגודל אשכולית, אזור בו מתאכסן השתן ויוצא החוצה בעזרת התכווצות השריר.
מבחינה אנרגטית תפקידה של שלפוחית השתן לטהר את נוזלי הגוף באמצעות הפרשתם החוצה.
הפרשה זו מסמלת את שחרור הרגשות.
שחרור השתן מנקה את מערכת הרגשות המדוכאים, ומותיר אותנו עם רגשות שאנו רוצים לשמר ובכך לשמר את המציאות.
חסימות אופייניות בתת המודע שקשורות לכליות יופיעו בקרב אנשים שחוו קשיים בקבלת אנרגיית האהבה מגיל צעיר, והם חווים שוב ושוב משברים של חוסר אמון בבן/בת הזוג, קנאה אובססיבית לבן/בת זוג או חשש שבגידה בבן הזוג תתגלה.
אצל נשים שעברו חוויה שלילית כמו ניצול מיני או אונס, ולא שחררו את הטראומה ואת הרגשות הכלואים.
הדבר עלול להעלות את רמת המתח בשלפוחית השתן ובצוואר הרחם.
אצל גברים, הערמונית היא האיבר המועד לפגיעה במקרי משבר מיני.
עודף מתח יגרום להיפרטרופיה- הגדלת שלפוחית השתן (בלוטת הערמונית), וחוסר אנרגיה בשל משברים מיניים או בזבוז של אנרגיה מינית, יגרום לגידול סרטני בפרוסטטה.
בעיות בשלפוחית השתן קשורות לצורך לשחרר את רגשותינו. לשחרר, ולנוע הלאה, במקום להחזיק ולעצור.
מצב זה קורה בעקבות חסימה בתת המודע, חסימה המונעת התחדשות של אנרגיה ושל רגשות חדשים במקום היאחזות בעבר.
 
 
 
 
אי יכולת להתאפק
 
שחרור מהיר של רגשות וקושי להתמודד עמם. הרגשות משתחררים טרם עובדו.
אי התאפקות מעידה על חוסר יכולת לשלוט ולמיין את הרגשות, הדבר מביא לצורך בהתרוקנות מידית. נפוץ אצל אנשים הסובלים מאהבה= דחייה, ומאני = מחיקה.
באהבה= דחייה ברמה גבוהה הגוף דוחה את רגשותיו ולא מאפשר לעצמו להתמודד ולהכיל אותם. אני= מחיקה, מתוך מחיקה של האני, העצמי והרגשות שלי .
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רגישות בעור
 
עור רגיש מעיד על אדם רגיש ונשמה מאוד רגישה ופגיעה הסובלת מחסימה בתת מודע של אני=מחיקה, כלומר, יש שם מחיקה פנימית של האני של האדם של הרצונות שלו של המחשבות שלו ושל מי שהוא, אדם זה נוטה לרצות אחרים בעל אינטליגנציה רגשית מאוד גבוהה יכולת אמפטיה ענקית לאחרים ולעיתים מעלים את עצמו לטובת האחר.
הרבה פעמים בקשרים עם אנשים הוא מסוגל להפוך להיות כמו הצל של אותם אנשים ולהחלים את עצמו כמעט לחלוטין.
הגירוד בעור בא להזכיר לבן אדם שהוא בעצם קיים ובא לסמן על גבולות בין האדם לאחר, ולהזכיר לאדם שהוא שכח את עצמו ושכח להיות קיים והנשמה שלו קוראת לו להבדיל בינו לבין האחר ולהתמקד ברגשותיו, ברצונותיו ובמי שהוא.
העור נועד להפריד בנינו ובין הסביבה העור מסמן גבול, הגירוד מסמל בקשה לעזרה. סיבה נוספת לתופעה זו היא כאשר האדם מזדהה לחלוטין עם בעיותיו של האדם האחר ולוקח על עצמו כמו מגנט את כל האנרגיות השליליות, הכאב והפחד של האנשים בסביבתו וגם כאן זה זעקה של העור לעזרה בבקשה לשמר גבול בין האדם לסביבה.
 
 
 
הרטבת לילה
 
הרטבה לילה במיטה משקפת צורך עצום לבטא רגשות מבולבלים או מדוכאים אולם ללא יכולת לעשות זאת. הרטבה במיטה מגיעה מתוך פחד ממיניות ונשיות ומתפרצת בדרך כלל אצל נשים שעברו התעללות מינית או אונס.
הרטבה במיטה היא זעקה לעזרה. זוהי תגובה הדומה לבכי- שחרור של רגשות פנימיים- באופן לא נשלט ולא מודע, היות והוא קורה בעיקר בלילה. אילו הם תחושות ורגשות, סוד פנימי שהאדם עצמו איננו מודע להם.
המשוואות שיכולות להיות בעיקרן עולם= סכנה, אהבה= נטישה,
אישה= חולשה, מיניות= סכנה.
 
 
 
 
ינקות ואיזון אנרגיות
 
בזמן ההנקה, והקרבה לאם, מעוברת לתינוק אנרגיה חיונית בעלת אופי נקבי, שהיא הבסיס להתפתחותו.
בחודשים הבאים מתחיל התינוק לספוג גם אנרגיה זכרית מהאב, וכשהכול מתפתח כשורה, האנרגיות הזכריות והנקביות מתאזנות שהילד מגיע לגיל שבע.
האהבה שההורים מעניקים לילדים במהלך התפתחותם מזינה את שתי האנרגיות האלו.
אהבת האם או דמות של אישה, מזינה את האנרגיה הנשית ואהבת האב או דמות גבר מזינה את האנרגיה הגברית.
מצב זה יוצר איזון שיישמר עד גיל ההתבגרות, ויקבע את התנהגותו הבסיסית של הבוגר בכל הקשור לקשר שלו עם היקום, לביטויו העצמי, ליחסיו האינטימיים עם אחרים או ליחסי המין.
 
 
 
 
כמות האנרגיה שהילדים מקבלים מההורים שלהם
 
כמות האנרגיה שילדים מקבלים מהוריהם משפיעה על מבנה גופם, על נטיותיהם המקצועיות ועל מערכת היחסים שלהם עם העולם. לילד שיחווה מחסור באהבה מאביו, יהיה עודף באנרגיה נקבית שהוא יקבל מאמו. התנהגותו ונטיותיו הנפשיות יושפעו מהאנרגיה הנקבית, שהיא אנרגיה שקטה, רכה, קולטת, איטית, סבילה ומרגיעה. ילד זה יחווה דחייה, נטישה, וביטול מאביו, ולכן יבטל, ידחה, וינטוש את האנרגיה הזכרית שלו ויעצים את האנרגיה הנשית. בדומה לכך, ילדה שלא קבלה אהבה מאמה, תספוג יותר אנרגיה גברית מנקבית ותתאפיין בפעילות כוחנית ויותר שכלתנית.
 
 
 
 
 
בעיות בריאותיות בבלוטת הערמונית
 
בעיה בבלוטה נוצרת בדרך כלל עם ההזדקנות. מאחר והבלוטה קשורה ליכולת הרבייה ולתפקוד המיני, היא משקפת לעיתים קרובות את הקונפליקט והדאגות שגורמים לגבר לחוש שאיבד את היכולת שלו להביא (חיים= מאבק, אהבה= דחייה) תועלת, הוא חסר ערך, ושהכוח שלו עוזב אותו.
בעיות עם הבלוטה יכולות להיות קשורות גם לאובדן כלכלי, קשיים, או פחד מאיבוד ביטחון כלכלי.
 
 
 
 

 
 
בעיות בריאותיות באשכים
 
בלוטת מין שמפרישה את ההורמון טסטוסטרון שקובע תכונות גבריות.
הזרע הוא מקור החיים והאשכים מכילים חיים אלה.
הם מכילים את כל הפחדים הפנימיים והמבוכות הקשורים לתשוקה מינית ולכמיהות נסתרות.
בעיה באשכים יכולה להצביע על קונפליקט ובלבול שגברים חווים לגבי
המיניות והאון שלהם.
 
 
 
 
אין אונות
 
האונות מסמלת את הגבריות, שכן דרך איבר המין מעביר הגבר את אנרגיית היקום ואת האנרגיה הגברית שלו, את המהות שלו.
פגיעה ביכולת זאת היא פגיעה ביכולת הגברית והיא יכולה לנבוע מכמה גורמים:
לחצים נפשיים שפוגעים בתפיסה גברית ויכולים לסרס אותו .
1. חוסר יכולת לממש את עצמו מבחינת העבודה, פחד לאכזב את בת הזוג, ופחד שהגבריות לא תתממש.
2. מערכת יחסים עם בת הזוג: לבת הזוג אנרגיה גברית יתרה,
היא מסרסת את תחושת הגבריות של הגבר, או חוסר הערכה של בת הזוג לגבריותו.
3. התעללות מינית בעבר או בחייו הקודמים.
4. פחד מאינטימיות, מחוסר גבולות ומלהיבלע בתוך האישה.
במצב של אין אונות יש לבדוק ולראות איזה מארבעת המצבים הוא הרלוונטי, ולאחר מכן לבדוק מתוך איזה מקום זה מגיעה תחושה זו, ואיזו התניה גורמת לכך.
 
 
 
מה הפירוש של להיות אישה?
 
מה הפירוש של להיות אישה? כיצד זה להיות אישה? כיצד אישה יכולה להיות אסרטיבית לאורך היום, אמא בערב, ומאהבת בלילה? איך עליה להסתדר עם המחזוריות הנשית הטבעית שלה בעולם המודרני?
הלמידה איך לאזן את הכוחות המנוגדים האלה – איך להתמודד עם אתגר האיזון של האספקטים הנשיים והגבריים: אסרטיביות ללא תוקפנית, לחוש שווה לגברים, לא לאבד את היכולת להזין ולטפל, להיות חומרנית ואינטואיטיבית גם יחד.
מאז שאישה זכתה בחירות רבה יותר, ישנה עלייה בכמות הנשים הסובלות מקשיים במערכת הרבייה, בסרטן השד, ובתופעות של קדם ווסת. ישנם קונפליקטים ההולכים וגדלים הקשורים ללידת ילדים, ליכולת להיות אם טובה.
 
 
 
 
כריתת רחם
 
כריתת רחם יכולה להיות קשורה לדחייה מוחלטת של הנשיות, וגורמת לאישה לתחושת חוסר אונים, תחושת איבוד היצירתיות, ואף להרגשה שהיא אינה מושכת כבעבר. זהו המקום להתחבר מחדש לתחושת נשיות, שאינה תלויה באף איבר, אלא משהו עמוק ופנימי.
 
 
 
 
 
תסמונת קדם וסתית
 
קשורה למהות של להיות אישה. מה זה נשיות ואימהות למול האימא שלי.
יש נשים שמקבלות את התסמונת הזו לקראת סוף הפוריות מתוך בהלה, מתוך פחד שפתאום לא יהיה להן מחזור והן יאבדו את הפוריות ואת הנשיות.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שדי האישה
 
שדי האישה מסמלים את יכולת הנתינה והאהבה שלה, יכולת הנקה רוחנית והזנה פיזית הנעשית בזמן ההנקה.
נשים הסובלות מסרטן השד הן נשים הנמצאות בנתינה ודאגה אין סופית לכולם, ושוכחות את עצמן.
בדרך כלל, הן נשים הסובלות מהתניה של אני=מחיקה.
השדיים מסמלים את שפע היקום, היכולת לתת ולהיות מוזן, ואת כוח האין סוף.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תופעות של גיל המעבר

גלי חום, דיכאון, השמנה, חרדות. תופעות אלו נובעות מכך שהאנרגיה הנשית משתנה. מאנרגיה נשית המכילה אנרגיה ויוצרת, לאנרגיה נשית מפתחת.
לאחר תקופת הפוריות, עוברת האישה שינוי באנרגיה הנשית. התמרה של האנרגיה ממצב בה האנרגיה הנשית היא אנרגיה פאסיבית, עסוקה בלקבל ולהכיל את אנרגיית היקום, היא הופכת לבעלת יכולת הכלה ועשייה אקטיבית. הרחם משנה את מהות האישה מקליטה פאסיבית לקליטה אקטיבית. בגיל המעבר מתמזגת האנרגיה הנשית עם הגברית, והיא בעלת יכולת יצירה נשית, אך מקבלת אופי יותר מפתח ויוזם. יכולת ההכלה נעצרת, ומתחדדת יותר יכולת הפיתוח.
נשים בגיל זה מרגישות לעיתים שהן פחות מעוניינות להכיל וליצור דרך הכלה, אלא יותר דרך עשייה. יכולת ההכלה משתנה והאישה חווה סוג חדש של נשיות.
לכן חשוב לחבר אותה לרחמה, ולעזור לה להתחבר לנשיות המשתנה.